סיגיסט ישראל ומכללת סלע שמחים להזמין אתכם למפגש נוסף של: Mini Track for Test Managers בתאריך 5 בספטמבר, בשעה 17:00. את המפגש ינחה ויעביר אלון לינצקי. המפגש יהיה בנושא:How to Evaluate a Test Engineer? דרישות הידע מבודק תוכנה עולות בשנים האחרונות, מגוון הפעילויות שעל בודק תוכנה לבצע גם הוא עולה, כמו גם הדרישה לביצוע מהיר ואיכותי. איך נעריך את עבודת הבודק? אילו גורמים משמעותיים לנו בהערכת איכותו? תרומתו לצוות? התאמתו לחברה ולתפקיד בו הוא נמצא? לפרטים נוספים:
http://www.qatest.co.il/82063/How-to-Evaluate-a-Test-Engineer

מפגש פורום מעדון SQAT - סוגי תוכנות בתאריך 02.09.2010 סוגי תוכנות - הכרת תוכנות הכוללות מערכות IT שונות: תחומי פיננסים, ביטוח, תוכנות הפעלת זמן אמת - חומרה ומערכות ERD לפרטים נוספים:
http://www.thepeople.co.il/Index.asp?CategoryID=250&ArticleID=1157&Archive=

ניהול דרישות – Requirements Management הוא מהיסודות החשובים של ניהול תוכנה ומערכות IT. אין כמעט פרויקט או תהליך פיתוח של מוצר שלא מתחיל (צריך להתחיל!) בהגדרה ברורה של הדרישות מהמערכת, ברמה זו או אחרת. אין כמעט פרויקט או תהליך פיתוח של מוצר שלא צריך לוודא, במהלך הפיתוח והבדיקות, שהדרישות מהמערכת אכן ייושמו, ברמה זו או אחרת. ניהול דרישות הוא הממשק המרכזי בין משתמשי הקצה ומומחי היישום ובין יחידת IT, בין הלקוח ובין הספק, בין האפיון לפיתוח, בין המהדורה הנוכחית ומהדורות עתידיות. עקיבות הדרישות (Requirements Traceability), מלווה במנגנון ניהול תצורה ושינויים, היא דרישת על מרכזית בניהול הפרויקט ובניית המערכת. כללו של דבר, ניהול דרישות הוא נדבך מרכזי בניהול כל פרויקט וארגון, פרויקטי תוכנה וארגוני תוכנה בפרט, וטוב שהוא "חוזר לאופנה". משמח לראות שעולם המחשבים המוצף בזימזומילים (Buzzwords) "חדשים לבקרים", חוזר מפעם לפעם לשורשים ונדרש למונחים שהם מהיסודות האמיתיים של המקצוע שלנו, ולא רק שלנו. למזלנו, חזרה זו מלווה גם במתודולוגיות וכלים מתקדמים לניהול דרישות, ולמעקב אחרי מימושן בפרויקט, כולל תמיכה נאותה בעברית. ועם זאת, נראה לנו שיש אי בהירות בשימוש במונח זה המשמש ככותרת למספר שימושים שונים בתכלית שמן הראוי לא לערבב ביניהם. יש להבחין בין שלושה סוגים שונים (לפחות) של "ניהול דרישות": דרישות-על ברמת תכנית עבודה שנתית (תע"ש), שמטרתן לסייע בתכנון שנתי כולל ותקציב יחידת IT. המונח באנגלית הוא – Demands. דרישות המפרטות את מאפייניה ותכונותיה של מערכת ממוחשבת, נקראות גם יכולות. המונח באנגלית הוא – Features. דרישות שוטפות לתיקונים, שינויים ושיפורים, בדרך כלל במערכות קיימות (בשלב התחזוקה). דרישות מסוג זה נקראות גם בקשות לשינויים ותוספות, שיפורים ושינויים (שו"שים). הבחנה זו איננה רק עניין תיאורטי חשוב, כי אם "לחם חוקו" של ניהול IT. מדובר בשלושה סוגים שונים של "דרישות" שהניהול שלהן, המתודולוגיה והכלים התומכים בהן, שונים בתכלית. דרישות-על לתע"ש (מס' 1) מתמקדות בתכנון השנתי ובתקציב, דרישות מערכת מתמקדות באפיון ופיתוח מערכות ואילו דרישות שוטפות מתמקדות במערכות שבתפעול ותחזוקה. אך אין אלה עולמות נפרדים וברור שיש קשר הדוק בין השלושה. ... למאמר המלא :
http://www.methoda.co.il/?CategoryID=275&ArticleID=655&Page=1

יש אמירת שיווק בנוסח: “If you do something but you don't advertise it, it's like you didn't do it at all” "אם אתה עושה משהו, אבל אתה לא מפרסם את זה, זה כמו שאתה לא עושה את זה בכלל" 1. חשוב על הקהל שלך לפני הכתיבה . 2. להחליט מה מהמידע לא צריכים להיכנס הדו"ח. 3. מתי לדבר ומתי לשתוק. 4. לספק מידע להפסיק להיות השער-Keeper. למאמר :
http://qablog.practitest.com/2010/01/when-your-message-is-clear-as-mud/

הנך מוזמן להשתתף בכנס SMART SQAT, הכנס השנתי הגדול בישראל העוסק באבטחת איכות ובדיקות תוכנה . בכנס נעלה לדיון והצגה את הנושאים החמים ביותר בתחום בדיקות התוכנה ועולם ה QA וחיבורו של עולם זה להתפתחויות הטכנולוגיות והמתודולוגיות שעוברות על שוק פיתוח התוכנה וטכנולוגיות המידע . הכנס יתקיים ביום ב', 18.10.10 , מלון דניאל, הרצליה תחום איכות התוכנה ובדיקות התוכנה ממשיך להתפתח ולהשתנות עם אתגרים חדשים ודרישה הולכת וגוברת למקצעונות בתחומים . ארגונים רבים ממשיכים לחפש אחר גיזת הזהב אחר ביצוע נכון ואופטימאלי של מערך ה- QA הארגוני תוך הגדלת החזר ההשקעה ושיפור איכות המוצרים ותהליכי הפיתוח. בכנס השנתי הגדול בישראל בתחום אבטחת איכות ובדיקות תוכנה 2010 נעלה לדיון והצגה את הנושאים החמים ביותר בתחום בדיקות התוכנה ועולם ה- QA והחיבור של עולם ה- QA והבדיקות להתפתחויות הטכנולוגיות והמתודולוגיות שעוברות על שוק פיתוח התוכנה וטכנולוגיית המידע. הכנס מהווה מקום מפגש חובה לכל מי שרואה את עצמו כמנהל ומקצוען בתחום בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות מנחה : זיו מנדל , מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה קהל היעד : מנהלי QA , יועצי QA , מנהלי בדיקות תוכנה ומקבלי החלטות בארגוני פתוח ויחידות מחשב בתחום איכות התוכנה בין הנושאים בכנס :  מגמות בתחום הבדיקות  מדדי איכות ו- ROI בתחום הבדיקות  עולם הבדיקות בפיתוח במתודולוגיות AGILE ו- SCRUM  בדיקות מובייל - האתגרים והפתרונות  בדיקות בעולם ה- BI : מה שונה ואיך עושים נכון ?  בדיקות אבטחת מידע – איך בודקים ?  בדיקת חווית המשתמש – מטרות, שיטות וכלים  בדיקות באוףשור וניר שור - שאי אפשר לעשות כאן , נעשה שם  מגמות וכיוונים בכלי אטומציה בתחום הבדיקות  מה הקשר של SAAS ומחשוב ענן ועולם בדיקות התוכנה  פנאל מנהלי QA ויועצים בכירים  סיפורי לקוח ושולחנו עגולים לשיתוף הידע והגדלת הנטוורקינג ההרשמה לכנס בטלפון - 03-7330777 שימו לב, משתמשים מהתחום שלא יירשמו מראש ושלא קיבלו אישור מהמארגנים, ישלמו 200 ש"ח כולל מע"מ בעת ההרשמה במקום. בכל מקרה אחר עלות ההשתתפות היא 490 ₪ כולל מע"מ להרשמה לאירוע ללא תשלום לחץ כאן:
http://www.thepeople.co.il/Index.asp?CategoryID=82&ArticleID=1206

מספרי הזהות של כל השופטים בישראל היו חשופים לכל באתר נט המשפט. מיטב המוחות הטכניים של המדינה נזעקו, מחקו, ישבו, הינדסו ותיקנו את המחדל הנורא. מספרי הזהות של שופטי ישראל הוצפנו בשיטה סודית ומתקדמת. על בייס 64 שמעתם? בגיליון 107 בכתבה מספר 3 סיפרתי לכם שאתר בתי המשפט החדש, הנקרא "נט המשפט", איפשר לצפות במספרי תעודות הזהות של כל השופטים בישראל. בכניסה פשוטה לאתר האינטרנט ומעבר בין מספר דפים עד להגעה לבית המשפט המתאים ורשימת השופטים בו, ניתן היה לצפות במספר תעודת הזהות של השופט המבוקש, על ידי קליק ימני בעכבר ובחירה בשורה "הצג מקור". הכתבה הקודמת: אתר נט המשפט מדליף את מספרי הזהות של השופטים http://halemo.net/edoar/0107/0003.html הדפדפן פתח עורך טקסט (פנקס הרשימות או Notepad) ובו הוצג קוד בשפת HTML המרכיב את הדף באתר. בדף זה, במקום טוב באמצע, היתה קיימת רשימה של שופטים לאותו בית משפט נבחר, עם כתובות דואר אלקטרוני המכילות מספר זהות של השופט, סימן שטרודל ואת שם המתחם gov.il כך לדוגמה: 123456789@gov.il הידיעה על חשיפת מספרי תעודות הזהות של כל השופטים בישראל הגיע גם לאוזניהם של עובדי הנהלת בתי המשפט. אלא נזעקו, והחליטו לטפל במפגע האלקטרוני הזה שחושף את את מספרי הזהות של השופטים. אישית, אינני חושב שמדובר במחדל אבטחה, מאחר ומספרי הזהות של השופטים קיימים בפרסומים אחרים, כמו ב"רשומות", אך דעתי אינה נחשבת בקרב עובדי המדינה, שרואים בכך מחדל אבטחה חמור. ככל הנראה, הקלות הרבה שבה מספרי הזהות של השופטים זמינה לכל זב חוטם שגולש באינטרנט ולא רק באתרים משפטיים, מדאיגה מאוד את האנשים הטכניים של שירות המדינה, ואלה החליטו לטפל בבעיה באופן מיידי, ולהוסיף רכיב אבטחה לעניין. -- הטיפול -- למשך כשבועיים ימים נמחקו הפונקציות באתר נט המשפט המאפשרות צפייה במספרי תעודות הזהות של השופטים. בשבועיים אלה, עמלו אנשי אבטחת המידע של הנהלת בתי המשפט, ככל הנראה מומחי אבטחת מידע חיצוניים ו/או אנשי ממשל זמין (תהיל"ה), לטפל בבעיה הקשה של מספרי הזהות החשופים. לכתבה ב rottr :
http://rotter.net/forum/scoops1/35029.shtml

הרציונל המונח "אוטיזם" מתאר את כלל התסמונות המכונות "תסמונות הקשת האוטיסטית". בקצה העליון של הספקטרום ממוקמים אנשים בעלי אינטליגנציה טובה ומעלה, אולם בעלי כישורים חברתיים נמוכים מהממוצע. האתגר החברתי הוא למצוא את הדרך לשלב אנשים אלו במעגל העבודה ולתת ביטוי ליכולותיהם. היתרונות המיוחדים: יכולת מתמטית ולשונית גבוהה זיכרון ותשומת לב לפרטים זיקה חזקה למחשב חשיבה ייחודית חזרתיות מדויקת תפקידים הולמים יתרונות אלו נותנים ערך מוסף משמעותי בביצוע משימות של: בדיקות רגרסיה בדיקות נתונים משימות שמחייבות דייקנות, קפדנות, תשומת לב לפרטים, מונוטוניות החזון החברה תגייס ותכשיר אנשים בעלי תסמונת אספרגר ברמת אינטליגנציה טובה ומעלה להשתלבות בחברות הייטק בתפקידי בדיקות תוכנה \ בקרת איכות. החברה תתמקד בהתאמת היכולות של המועסקים לצרכי הלקוח. החברה תמזג אחריות חברתית עם מהות עסקית לטובת המועסקים והלקוחות. ההשראה וברכת הדרך למיזם באה מהחברה הדנית ספשליסטרן, המתמחה בהעסקת אנשים בעלי תסמונת אספרגר בבדיקות תוכנה (סיפורי הצלחה של לקוחות מובילים - מיקרוסופט, CSC, TDC וכו'). יתרונות ללקוח איכות גבוהה אחריות ואמינות יציבות תעסוקתית קצב עבודה ממוצע ומעלה יתרונות למועסק מימוש הפוטנציאל והיתרונות הייחודיים התאמות לצרכיו המיוחדים תנאי עבודה הולמים אפשרות למשרה חלקית בימים אלו אנו נערכים לפתיחת מחזור שלישי של הכשרה לאנשים מהספקטרום האוטיסטי (כולל אנשים עם תסמונת אספרגר) בבדיקות תוכנה תנאי קבלה לקורס השכלה תיכונית ומעלה הכשרה פורמאלית או היכרות טובה בנושא המחשבים אנגלית ברמה טובה חשיבה לוגית המתקבלים יעברו הכשרה בבדיקות תוכנה והמצטיינים ישולבו בעבודה בחברות מובילות לפרטים נוספים ומשלוח קורות חיים אסתר צבר נייד: 052-6755124 פקס: 03-5355097 מייל: hr@aqa.co.il כתובת: גני תקווה, רחוב רבאון 6
http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=22130&CategoryID=781

נו ..... סוף ...סוף ....חברה רצינית לקוחת יוזמה ועושה את זה לטובת כולם! Matrix וטאקט בדיקות יצרו את מילון מונחי בדיקות הראשון מסוגו בישראל. למילון:
http://www.matrix.co.il/Marketing/QA_dictionary.pdf

לעיתים קורה שמגיע אלינו חשבון מנופח, דרישת תשלום על דבר שמעולם לא נרכש, או כל מסמך לא מעודכן אחר שמסוגל להוציא משלוותו גם את האדם האדיש ביותר. חדורי רוח קרב, אנו מתקשרים כדי לברר את מהות העניין ולרדת לעומקם של הדברים, אך אז קול אדיש מעברו השני של הטלפון עונה "זו תקלת מחשב". בבת אחת יוצאת כל הרוח ממפרשינו. עם זה כבר באמת אי אפשר להתווכח! תקלות מחשב הרי תמיד היו, והנוכחות התמידית שלהן כבר הפכה לדבר מובן מאליו. אבל מה קורה כאשר שגיאת תוכנה יכולה להפיל את מדד המניות בבורסה, להכריע את תוצאות הבחירות, או אף לצאת למסע רצח? כל אלה הם מקרים שכבר התרחשו בעבר בגלל תקלות תוכנה. לפעמים שגיאות התוכנה יכולות להיות מטופשות עד כאב, אבל עד שהן מתגלות יכולות התוכנות להשתולל ולגרום לנזקים עצומים. אחד המקרים הידועים של תקלות תוכנה בתחום הפיננסי הוא המקרה שאירע בבורסה של ונקובר, אשר מדד המניות שלה הושק ב-1982, כשערכו עמד על 1000 נקודות. למרות שמצב מרבית החברות שנסחרו בה היה שפיר, הלך המדד וצנח בעקביות, וכעבור פחות משנה עמד על כמחצית מערכו ההתחלתי. המפולת הבלתי מוסברת הזו עוררה לבסוף את חשדם של מנהלי הבורסה, אשר יזמו בדיקה מקיפה בכדי לרדת לעומקם של הדברים. הסיבה שגילו הייתה פשוטה משחשבו תחילה. מערכת התוכנה של הבורסה חישבה את המדד עד שלוש הספרות שאחרי הנקודה העשרונית. אולם במקום לעגל את הספרות הבאות לספרה הקרובה ביותר, המתכנתים בחרו פשוט להשמיט אותן. כך, למשל, מדד של 892.44875 הפך ל-892.448. אמנם ההפרש בין המספרים הוא קטן מאוד, אך המדד חושב למעלה מאלפיים פעמים בכל יום. בכל חישוב כזה איבד המדד חלק קטן מאוד מערכו, אבל במשך הזמן הצטברה השגיאה המספרית הזאת וגרמה למפולת מדומה של מדד המניות. אבל שגיאות תוכנה פשוטות הן בהחלט לא נחלתן הפרטית של מערכות מידע פיננסיות. עם תחילת המסעות המאוישים והבלתי מאוישים לחלל, החלו המהנדסים להיעזר במחשבים על מנת להפעיל באופן יעיל את רכבי החלל השונים. למרות הסטנדרטים הגבוהים המאפיינים בדרך כלל את הפרויקטים לחקר החלל, גם פרויקטים אלה אינם חסינים כלל וכלל מפני שגיאות תוכנה. שגיאות אלה יכולות לעיתים להיות מגוחכות, אך בעלות פוטנציאל נזק מקסימלי. ........... לכתבה :
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3564594,00.html

CPS - דואגים לבצע סקרי שכר, כמה פעמים במהלך השנה על מנת שאתם תשארו מעודכנים במצב השוק. לנתוני הסקר:
http://www.cps.co.il/SiteFiles/1/14/2969.asp

מכללת סלע גאה להכריז: לראשונה בעולם סדנה מקצועית ומעשית בנושא STM - Software Testing Management 12 ימים של אימונים על הנושאים החמים שמנהל צריך לדעת לבדוק מרצה: אלון לינצקי. תאריך פתיחה 00/07/10- Save the Day כולנו מעוניינים לרכוש כלים וכישורים שיעזרו לנו בניהול הבדיקות וניהול הבודקים, לפתור בעיות ולעמוד באתגרים המתחדשים של עולם הבדיקות. במסלול STM ראשי צוותים בבדיקות ומנהלי בדיקות יוכלו ללמוד על ניהול הבדיקות ממגוון אספקטים יישומיים שונים. החל מניהול הצוות, דרך נהיול סיכונים, שימוש במדדים ומדידה, שיפור תהליכי הבדיקות, שיתוף פעולה עם גורמים מסייעים ועם צוות הפיתוח כמו גם עם צוות הבדיקות עצמו ועוד. המסלול כולל תרגול מעשי, ומאפשר לכל מנהל לשואל שאלות ולהתנסות באופן עצמאי בבעיות קרובות למיצאות שלו בעולם הבדיקות. קהל יעד: ראשי צוותים ומנהלי בדיקות בעלי לפחות 5 שנות ניסיון. תכני המסלול מחולקים לשלוש חטיבות ידע וכישורים: מתודלוגיה, שיטות, טכניקות וסטנדרטים. - קורס מלא בניהול בדיקות בעל הסמכה בינ"ל מטעם (CTAL-TM) ISTQB - ניתוח דרישות משתמש לבודק - מדדים ומדידה של מאמץ הבדיקות (כולל הקמת תוכנית מדדים) - מפיתוח Agile לבדיקות Agile החזר השקעה, תעדוף, יעילות ותועלתיות - שיפור תהליכי בדיקות - ניהול סיכונים בבדיקות ניהול צוות בדיקות - שיפור כישורים בינאישיים - כישורי ניהול צוות הנחה של 500 ש"ח לחברי אתר QAtest לפרטים נוספום קיים קישור בסוף העמוד. לפרטים ורישום צריכים להתקשר לסלע למירב 03-6176133. אודות המרצה: אלון לינצקי הוא המייסד, המנהל והיועץ המוביל בחברת Best-Testing, מדריך ויועץ בכיר בקבוצת סלע. אלון כתב מספר רב של קורסים בתחום הבדיקות. אלון הוא המדריך היחיד בארץ המכין לבחינת ההסמכה המתקדמת של ISTQB. לפרטים נוספים, קטגורית קורסי בדיקות - יחודיים :
http://www.qatest.co.il/82063/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-STM-%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A-20-12-09

במאמר זה אדגיש מספר כללים בסיסיים שנרכשו בניסיון רב בעולם הבדיקות, על מגוון רחב של פרויקטי בדיקות תוכנה וחומרה. בחרתי לאגד מספר כללים מוכחים ליישום בתהליך QA שוטף קרא את כל הנקודות ונסה ליישמם במהלך פעילות השוטפת, קיום כללים אלו יובילו אותך לביצוע הבדיקות באופן יעיל ואיכותי. - כיסוי הבדיקות כדי להבטיח מקסימום כיסוי, יש לחלק את המודול הנבדק [ UUT ] לתתי מודולים וכל תת מודול יחולק לפונקציות הבסיסיות ביותר. רצוי מאד לכתוב מפרט בדיקות [ Test Case] עבור כל תת מודול בנפרד. עבור כל דרישה כתוב את סוגי הבדיקות שברצונך לבצע, כך ניתן לוודא שהדרישה ניתנת לבדיקה [ testable ] ובעת הצורך ניתן לדרוש מאנשי הפיתוח להכניס תוספות לקוד לטובת הבדיקות. חשוב לבצע כיסוי מכסימאלי של הבדיקות. כיסוי של 100% אינו אפשרי ובכל זאת עשה מאמץ להגיע למקסימום הניתן לביצוע במגבלות הזמן והחומר. חשוב לתעדף את הבדיקות ע"פ מנגנון ניהול סיכונים [ Risk Analysis ]. - מעורבות ושיתוף מידע מעורבות אנשי הבדיקות בשלב מוקדם, משלב אפיון והגדרת דרישות המערכת, תקנה עבורך ידע והבנה מעמיקה של מכלולי המערכת, במידה ואין מעורבות שכזו על אנשי הבדיקות לבקש מהמנהל הרלוונטי לשתף אותם בתהליך. שמירה על הליך זה תביא לתכנון בדיקות איכותי ויעיל. שפר את הדו-שיח עם אנשי הפיתוח. קבל יותר מידע על המערכת, עליך לתעד את המידע ולהיעזר בו לתכנון הבדיקות. הבנה של התמונה הכוללת תמנע אי הבנה ותחסוך זמן יקר בהמשך. חשוב מאד לחשוף את כל מסמכי הבדיקות שלך לאנשי הפיתוח, לא לחכות לחשיפת מפרטי הבדיקות בשלב שחרור הגרסה. חשוב לשתף את אנשי התוכנה בנושאים הנבדקים כך תוכל לחשוף יותר שגיאות ולקבל פידבקים ובכך תחסוך זמן יקר. - יוצאים לדרך תמיד חשוב חיובי. התחל לבדוק את המערכת בידיעה שאתה עומד לגלות בעיות ושגיאות מרובות, לעולם אסור לחשוב שאין סיכוי לגלות טעויות ובאגים [ BUG ] במערכת הנבדקת חשוב! הנחת יסוד שתמיד קיימות שגיאות שעדיין לא נחשפו, תוביל את אותך לגילוי שגיאות נוספות בכל סבב בדיקות. .........לפרטים נוספים : www.testeam.co.il
http://www.reader.co.il/article/28142/כללי-ברזל-מעשיים-לביצוע-בדיקות-תוכנה

מוסף Testing בעמודים 34-39 1. פתרונות בדיקות-תפקודיות משפרים תוצאות של פרוייקטי תוכנה, מאת: אבי בליזוובסקי. 2. איך יודעים מתי לסיים לבדוק ? מדדים ומטריקות ומה שבינהם. 3. טאקט בדיקות ממשיכה להוביל את השוק הישראלי בתחום הבדיקות. לכתבה המלאה:
http://www.dailymaily.co.il/pirsum/i/informationweek++/infw1348/

הידוק ה-IT לבזניס רם יוניש, מנהל שרותי בדיקות והבטחת איכות במטריקס, אמר כי "הטמעת פעילות איכות בתהליך הפיתוח, הינה אחת הדרכים היעילות לסייע לארגון לעמוד בלו"ז ובתכולה הנדרשים, מבלי להשקיע במשאבים רבים או יקרים מדי". ....... עומר דרור, מנהל V-NESS , חברת הבדיקות של נס טכנולגיות, אמר כי "תהליך ה-QA הינו תהליך שאף אחד לא מטיל ספק בחשיבותו, אך כאשר מצמצמים בהוצאות בגלל המשבר הכלכלי, דןןקא גוף זה עשוי לשלם את המחיר מאחר והוא לא נתפס כיצרן". ......... אלון לינצקי, מומחה בדיקות תוכנה והבטחת איכות, חברת Best-Testin , אמר כי ארגונים נדרשים להתמקד בהידוק הקשר בין ה-IT לעסק, Business Alignment. לדבריו ניתן להיעזר בתוכנות לניהול IT, על מנת לממש את התפיסה, "תוכנת ניהול IT צוברות מידע רב, אותו ניתן למנף בשעה שכזו". לגבי צמצום תחום ה-QA, הסביר, "הנושא תלוי בתפיסת ההנהלה את נושא האיכות, ואת אופן ניהול הסיכונים. נדרש להתייחס לגוף הבדיקות כגוף נותן שרות, המדווח על איכות המוצרים, והמהווה אינדקטור מרכזי בשיקוף הסיכונים של הטמעת המוצרים". ....... משה בירשטוק, ארכיטקט פתרונות תוכנה, HP ישראל, אמר כי הלקוחות הסופיים מצאו פתרונות בדמות העברת כוח אדם לשותפים העסקיים של HP, מה שהביא לאותם שותפים את היכולת לערוך יותר עסקאות. ..... לכתבה המלאה, עמוד 31 - 30 :
http://www.dailymaily.co.il/pirsum/i/informationweek%2B%2B/infw1347/

פורום מנהלי ה QA הישראלי של HP HP’s Israel Quality Assurance Managers Forum היוזמה להקמתו של פורום IQAMF למנהלי QA בישראל החלה לפני למעלה משבע שנים, במסגרת של חברת מרקורי (טרם רכישתה ע"י HP). מטרת הפורום היא להוות פלטפורמה למינוף הידע והניסיון המצטבר של החברים בו בתחום ניהול ה-QA. המטרה של HP היא ליצור ערוץ פתוח בין חברי הפורום שיאפשר להתדיין, להתייעץ, לחלוק בטיפים ובסופו של דבר, בעזרת הפורום, להפוך את עבודת ה- QA בארגונך ליעילה, פורייה ואיכותית יותר. הפורום פעיל בשני מישורים – המישור הראשון הוא במסגרת מפגשים המתקיימים במהלך השנה. המישור השני הוא במסגרת הפעילות המקוונת: באתר הפורום אונליין ובבלוג. חברת HP היא נותנת החסות לפורום. את תכני הפורום מנהלת וועדת היגוי שמורכבת מחברי הפורום, נציגי HP, ושותפיה העסקיים של HP. פורום IQAMF מיועד למנהלי QA שהם לקוחות של פתרונות התוכנה של HP Software & Solutions. בין חברי הפורום, המונה מאות חברים, נמצאים מנהלי QA מחברות מובילות בישראל המייצגות את כל המגזרים העסקיים. יש לציין שהחברות בפורום איננה כרוכה בתשלום, אך מותנית באישור של HP על בסיס קריטריונים של ועדת ההיגוי של הפורום. פעילות מקוונת: (ההשקה בקרוב!) הפורום פותח בפני חבריו במה לדיון אינטראקטיבי על פלטפורמה מקוונת הכוללת: קבוצת דיון אינטראקטיבית לדיונים בלוג IQAMF : בו יפורסמו פוסטים ע"י חברי הפורום, נציגי מחלקת מחקר ופיתוח, ועוד. אתר אירועים וכנסים: בו ניתן לראות מידע על מפגשים ואירועים, להירשם אליהם חומרים ממפגשים/אירועים קודמים (מצגות, תמונות, ועוד). פרטים נוספים והרשמה למנהלי QA :
http://www.hp.co.il/iqamf/

חברת הסטארט-אפ Typemock - להקדים תרופה למכה הסטארט-אפ היומי: Typemock - היחידה לאיתור באגים תיקון באגים שמתגלים על ידי מחלקת ה-QA ומוחזרים למחלקת הפיתוח, עולים לארגון כ-1,000 דולרים בממוצע לבאג, לעומת גילוי ותיקון באג בשלב הפיתוח, שעולה 25 עד 100 דולרים בלבד - זהו הנתון שמנחה את Typemock מתל אביב, שפיתחה כלי לכתיבת מבחני יוניטסט למתכנתים בסביבת דוט.נט - מאת רפאל פוגל. "כ-90% מהבאגים שמגיעים למחלקת ה-QA של בית תוכנה פשוט לא היו צריכים להגיע לשם, והם אירעו רק מפני שמפתח התוכנה 'עיגל פינות' - לא בדק את הקוד שנכתב מעבר לפונקציונליות הבסיסית שלו, ובוודאי שלא טרח לכתוב מבחנים אוטומטיים שיבדקו סט תרחישים אפשריים עבור כל רכיב קוד". את המצב העגום הזה מתאר אלי לופיאן (37), מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Typemock מתל אביב, שמציעה כלי לכתיבת מבחני יוניטסט (UniTest) למתכנתים בסביבת דוט.נט של מיקרוסופט. מבחני יוניטסט הם למעשה מתודולוגיה לבדיקת רכיבי הקוד הקטנים ביותר, שמפעילים המתכנתים לאחר שבודדו רכיב קוד מסוים ובדקו את התפקוד שלו מול סט רחב של תרחישים אפשריים. לדברי לופיאן, "תיקון באגים שמתגלים מאוחר יותר על ידי מחלקת ה-QA ומוחזרים למחלקת הפיתוח, עולים לארגון כ-1,000 דולרים בממוצע לבאג, בעוד שתיקון באג תוכנה על ידי המפתח שכבר עלה עליו בשלב הראשוני של כתיבת הקוד, מוערך בעלות של 25 עד 100 דולרים בלבד עבור בית התוכנה". Typemock גייסה עד כה כשני מיליון דולרים מקרן הון הסיכון אבולושיין וממשקיעים פרטיים, ביניהם ירון אדלר - מייסד אינקרדימייל. החברה מעסיקה במשרדיה בדרום תל אביב כ-12 עובדים, ומוצרי התוכנה שלה מעוצבים לשם שילוב אופטימלי עם ויז'ואל דוט.נט - כלי הפיתוח איתו עובדים המתכנתים בסביבת מיקרוסופט. הכלים של Typemock מאפשרים למפתחי הקוד לחלק אותו למודולים קטנים ככל האפשר ואז לייצר בעזרת אשפים סט בדיקות עבור כל פיסת תוכנה. שירות נוסף שמספקת Typemock הוא את היכולת למדוד את ה-""Bug Fixed Time, זמן התיקון של כל באג - שיחד עם כמות הבאגים, הוא אחד הנתונים החשובים ביותר עבור בית התוכנה או הלקוחות שלו. מחקרים מראים כי הזמן הממוצע לתיקון באג בתעשיית התוכנה כולה הוא שישה ימים, וזמן העבודה הממוצע לתיקון באג במחלקת הפיתוח הוא יום אחד בלבד. המסקנה ..... המשך הכתבה:
http://www.pc.co.il/?p=12231#more-12231

סטודנטים ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן נפגשו השבוע עם סמנכ"ל השיווק של חברת ההייטק אקווה תוכנה, יונתן שקד, לקראת השלמת הלימוד והיציאה לשוק העבודה. בשיחה בבר-אילן סקר יונתן שקד את שוק ההייטק כיום ופרש את אפשרויות התעסוקה הנפתחות לפני הסטודנטים בסיום לימודיהם, בעיקר בתחום בדיקות תוכנה אוטומטיות שבו מתמחה חברת "אקווה תוכנה". לאחר סקירה של עולם ההייטק, שכללה הסבר על סוגי החברות המאכלסות אותו והתפקידים המרכזיים בחברות פיתוח ו- Professional services, פרש שקד לפני הסטודנטים את היצע אפשרויות התעסוקה העומדות לפניהם לאחר סיום לימודיהם, והתמקד בתחום של פיתוח בדיקות תוכנה אוטומטיות, תחום שבו מתמחה אקווה תוכנה. עוד הסביר שקד בהרצאה, כיצד מועמדים למשרות יכולים 'לשווק את עצמם' באופן מיטבי למעסיקים הפוטנציאליים בשוק ההייטק. "בשיחה ניסינו להביא לסטודנטים מידע רלוונטי היישר מהשטח, מתוך הנחה שהיכרות טובה יותר עם הנעשה בשוק ההייטק בישראל, יכולה להרגיע במקצת את החששות של סטודנטים העומדים לפני סיום לימודיהם, ולתת להם את הכלים להתמודד עם ההחלטות שיצטרכו לקבל לאחר סיום הפרק האקדמאי", הסביר יונתן שקד. בעתיד עשוי שיתוף הפעולה בין אקווה תוכנה לבין אוניברסיטת בר-אילן להתרחב ולכלול מפגשים נוספים של אנשי אקווה עם סטודנטים מהמחלקה ללימודי מידע וממחלקות אחרות באוניברסיטה, ואף שיתוף פעולה בפרויקטים של התמחות (סטאז') שבה מחויבים הסטודנטים לתואר ראשון ושני בלימודי מידע. לכתבה :
http://www.rfigo.co.il/static/HE/Article.aspx?ArticleID=4406

הגירה בין מערכות שע"ם של רשות המסים הביאה לכך שלא היה ברור מה מקור יתרות הזכות של הזכאים, ולכן - אלה לא ניתנו להם ● הסיבה המרכזית לכך היא שהמדינה לא יישמה המלצות של ועדה שהיא עצמה הקימה ב-2007 על מנת לנסות ולפתור את הבעיה ● המבקר אף קבע, כי "רוב מערכות השע"ם פותחו לפני שנים רבות, ועקב כך - קרוב למחצית ממשאבי התכנות מופנים לתחזוקת המערכות על חשבון פיתוחן" אזרחים שהיו זכאים להחזרי מס בסך 300 מיליון שקלים לא קיבלו אותם בשל תקלה בשע"ם (שירות עיבודים ממוכנים), מערכת הניכויים במערך המיחשוב של רשות המסים - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שפורסם שלשום (ד'). המבקר כתב בדו"ח, כי המערכת פעלה באופן לקוי כאשר ביצעה הגירה בין מערכות IT שונות, שהביאה לכך שלא היה ברור מה מקור יתרות הזכות של הזכאים. הסיבה לכך היא חוסר ההתקדמות בטיפול בבעיות הניכויים. זאת על אף שלצורך פתרון הבעיה הוקמה ועדת מומחים עוד בשנת 2007, שסיימה את דיוניה באותה השנה. הרוב מתוך עשרות מערכות השע"ם הקיימות ברשות המסים פותחו לפני שנים רבות, ציין המבקר בדו"ח. "עקב כך, קרוב למחצית ממשאבי התכנות מופנים לתחזוקת המערכות על חשבון פיתוחן". "מערכת ה-IT לניהול הזמנות לפיתוח תוכנה, שהוקמה לפני כ-18 שנים, לא שודרגה", קבע. "המערכת אינה מאפשרת מעקב אחר הזמנות עבודה, ואינה כוללת לוחות זמנים, קישור לתקציב, הצגת תכנון מול ביצוע והסברים לחריגות בביצוע, ופוטנציאל ימי עבודה לפרויקט מסוים. במצב זה אף נזנחה במידה רבה הזנת המערכת בנתונים". המבקר אף ציין, כי "אין גוף מטה לתיאום בין רשות המסים ובין שע"ם ולקביעת תכנית העבודה של שע"ם, ואין מנגנון למעקב אחר ביצוע הזמנות עבודה. כך, מערכת שע"ם מסוגלת לבצע לכל היותר כשליש מהדרישות לפיתוח תוכנה שלהן זקוקה הרשות". לינדנשטראוס הוסיף בדו"ח, כי אין למערכת DRP: "למידע שבידי שע"ם אין תחליף לצורך ניהול מערכי המס במדינת ישראל. להבטחת רציפות הפעולה של מערכת שע"ם יש לגבות בקביעות את בסיס הנתונים, באתר פיזי חלופי ומאובטח - אולם הדבר אינו נעשה". עוד נכתב, כי "בביקורת נמצאו ליקויים הנוגעים לליבת הפעילות של שע"ם בתחומי המטה והתכנון, בתחום פיתוח התוכנה והחומרה ובתחום הבקרה". ........................ לכתבה המלאה:
http://www.thepeople.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=26020&Vol=911&SearchParam=&CategoryID=72

"מנהל ה-QA נדרש לשינוי בתפיסה המחשבתית שלו, על מנת להתאים את עצמו ואת צוות ה-QA למצב שבו מצוי הארגון כיום. זוהי תקופת הישרדות" - כך אמר מנדל בכנס SQA09 ● לדבריו, מנהל ה-QA נדרש לבצע הערכה של היחסים עם מנכ"ל ומנמ"ר הארגון, תוך הצגת חשיבות התחום עבור הארגון, בהיבט העסקי ● פיני כהן, STKI, אמר כי הגורמים שישפיעו על עולם הבדיקות הם מיחשוב ענן, תוכנה כשירות ו-וירטואליזציה" "כמות פרויקטי התוכנה שבסופו של דבר נכשלים - גבוהה ונעה בין 40-60% מכלל הפרויקטים. כדי לצמצם נתון זה, שהוא עקבי לאורך שנים, יש לערוך שינוי מחשבתי באופן בו מנהלים פרויקטים, וכן את הדרך שיש לערוך בדיקות תוכנה ופיתוח", כך אמר זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה, מקבוצת מטריקס. מנדל היה מנחה ועידת SQA 09 שנערכה אתמול (ב') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. מנדל ציטט נתונים שנאספו ממחקרים שונים, שבחנו את הסיבות לכישלונות של פרויקטי IT. כך, 62% מהפרויקטים נכשלו כיוון שלא עמדו בלוחות הזמנים המתוכננים, 41% מהם נכשלו בהיבט העסקי, כי לא הניבו את החזר ההשקעה הנדרש, מחצית מהפרויקטים (49%) לא עמדו בתכולת התקציב המקורית שתוכננה והוקצתה להם, וביותר מ-40% מהפרויקטים, המשתמשים לא נעזרו בפרויקט לקידום עסקיהם, או שלא היו מרוצים מהיישומים שפותחו. "נדרש לשנות מצב זה", אמר מנדל, "מנהל ה-QA נדרש לשינוי בתפיסה המחשבתית שלו, בגישה ובדגשים שלפיהם הוא פועל, וזאת על מנת להתאים את עצמו ואת צוותו למצב שבו מצוי הארגון כיום. זוהי תקופת הישרדות". הוא ציין בדבריו כמה המלצות: לבצע הערכה של היחסים עם מנכ"ל ומנמ"ר הארגון, תוך הצגת חשיבות התחום עבור הארגון, בהיבט העסקי; "להתחיל לדבר בשפה של התקופה, משמע עסקית-כלכלית, תוך מדידת האפקטיביות של אבטחת איכות, והוכחת החזר ההשקעה בו". הוא סיכם באומרו, כי "יש להיות יצירתיים, לא רק טכנולוגיים, אלא ברמת תהליכי העבודה". פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, דיבר על מגמות בעולם הבדיקות. לדברי כהן, "אחת השאלות העולה היא מי אחראי לבדיקות – מנהל הפרויקט או אנשי התפעול", עניין אחר, ציין הוא מהו אופן הטמעת העדכונים, בטור או במקביל. לדבריו, אחת המגמות הנצפית בארץ היא התפתחות של בדיקות תוכנה בניר-שור, "פרויקטים חשובים - ברמה העסקית והן הלאומית". ......... לכתבה המלאה:
http://www.thepeople.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=26090&Vol=913&SearchParam=&CategoryID=72

תקלה באתר המידע אודות תהליך הגיוס לצה"ל, "עולים על מדים", גרמה היום (א') בצהריים לחשיפה ברשת של מידע אישי ורפואי רגיש של חיילים ומלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון). בני נוער רבים גילו להפתעתם, כי כאשר נכנסו לאתר האינטרנט של אגף כוח אדם, הם יכלו לדלות ממנו פרטים לא רק על עצמם - אלא גם על מלש"בים אחרים. נערים ונערות בגילאי תיכון גולשים לאתר בטרם גיוסם לצה"ל, על מנת לעקוב אחר תהליך המיון ולדעת מהו הסטטוס שלהם בפניותיהם השונות לגורמי הצבא. התקלה אפשרה לכל גולש לעיין בפרטים על מתגייסים אחרים, ביניהם נתוני הגיוס שלהם, העדפותיהם הצבאיות לשירות, תהליכי מיון שהם עברו או נכשלו בהם, הכשרות טרום-צבאיות שונות וכן נתונים רפואיים סודיים. בעקבות גילוי תקלת האבטחה החמורה, הזדרזו בצה"ל להשבית את האתר. לא ברור מספר המלש"בים שנתוניהם נחשפו ברשת, וההערכות נעות בין כמה עשרות למאות בני נוער. טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל. קישור לכתבה:
http://www.pc.co.il/?p=8238